תערוכות

בבית גבריאל שטחי תצוגת אמנות ייחודיים ואטרקטיביים. המקום ידוע בפתיחותו לאמנים, ציירים, פסלים וצלמים, ותיקים וצעירים,אמנים ידועים ומתחילים עם דגש לתושבי הצפון והעמק.  המעוניינים להציג בבית גבריאל מתבקשים לפנות אלינו בטלפון 04-6751175

רמי אטר - מיצג פסל קבוע בבית גבריאל

רמי אטר, פסל, יליד 1960, אב לשי ולמאי, בן זוג למיכל, חי בתל אביב, ישראל .
בשנים האחרונות מתאפיין תהליך היצירה של רמי אטר בדיאלוג – מפגש חוקר, בודק, מחפש עם הברזל – חומר אליו הוא קשור בצורה מיוחדת. תהליך זה מוליד טכניקות חדשות ושילובים ייחודיים ליצירתו, דרכם הוא מבטא את עצמו בשילוב מרקם, צבע וצורה, תוך יצירת שפה חדשה. היצירה נולדת בתוך מרחב חיים רב פנים המתבטא בניגודיות שבעבודותיו.
בתהליך היצירה הזה הופך הברזל הקר והנוקשה לאובייקט חי ונושם.
לפני 30 שנה יצר את הפסל הראשון שלו.
לאחר פסק זמן ארוך והשתלמות בסדנה לעבודה אמנותית בברזל של רמי רודיך, הפיסול הוא העשייה החשובה בחייו. היכולת לעבד את הברזל וליצור ממנו פסלים, מאפשרת לו ביטוי אישי ייחודי ומרחב של יצירה.
העשייה האמנותית שלו שואבת את השראתה מכוחות החיים המקיפים אותו במופעים שונים – אנושיים, טבעיים, אורבניים.
העבודות עשויות כולן ברזל תעשייתי שעובד ביד בעיקר תוך שימוש במבערים. חלק מהעבודות נעשו על ידי התכה חלקית וגריעה מהחומר ואחרות נבנו אט אט מפיסות מתכת שעובדו וחברו להן יחד בו כדרך שמעניקה להן משמעות נוספת.

עבודות השנה האחרונה מבטאות את הניגוד בין יופי וכיעור, תנועה רכה מול קשיות החומר.
רמי אטר, אשר רק לאחרונה חשף את עבודותיו לקהל, מציג בתערות קבוצתיות בארץ ובחו”ל. http://www.ater-art.com

קולות מהנשמה 15.7-31.8

"שזורה – שריגים של נפש" 1.8-16.8

תערוכת יחיד של שלומית כהן הכסטר בבית גבריאל.

שלומית נולדה בירושלים ומתגוררת כיום למרגלות הרי הגלבוע. לאורך עשרות שנים שילבה עשייה חינוכית וקהילתית ענפה עם חיפוש אישי ויצירתי. כאשת חינוך ליוותה דורות של תלמידים ותלמידות במסע של גילוי, סקרנות, ביטוי ויצירה – וכל אותה עת הלכה גם היא, בשקט ובהתמדה, לטוות את דרכה הייחודית בשדה האמנות.

שלומית, כאמנית רב-תחומית, שוזרת וקולעת בידיה שורשים, ענפים, זרעים וגבעולים שנאספו בסביבתה הקרובה – ואלה קיבלו משמעות חדשה בתוך היצירה האמנותית שלה.

העבודות שבתערוכה נולדו מתוך הקשבה פנימית והליכה עדינה בין טבע לנפש, בין תנועה לצורה – כשהאינטואיציה מובילה והלב מחליט. זהו מסע אישי, נשי, מקומי ואוניברסלי כאחד; מסע של שקט ודיוק, המבקש להזמין את הצופה לעצור, להתבונן ולהרגיש.

"בין האדם למקום" - 17-31.8

"עיינים בעץ" - לזכרו של ולדימיר 31.8-28.9

ולדימיר אזבל ז"ל - אמן, יוצר, מורה ואיש מעורר השראה, הלך לעולמו בינואר 2025. היצירות שהותיר אחריו מלאות חיים, רגש והומור והן ממשיכות גם אחרי לכתו לשמח ולגעת בלבבות.

‏‎ולדימיר עלה לישראל מברית המועצות ב־1990 יחד עם רעייתו סופי וילדיהם. השניים בחרו להשתקע בקיבוץ אשדות יעקב, מקום בו יכלו ליצור ולחיות בקצב הנכון להם. ולדימיר, מהנדס בניין בהכשרתו, הפך לאמן רב תחומי שהתמחה בקרמיקה, פיסול בעץ וצילום.

‏‎הסטודיו של בני הזוג שוכן במבנה היסטורי בקיבוץ, שבעבר שימש כאולם זיכרון והפך בידיהם למרחב של למידה ויצירה. שם נולדו הדמויות השובבות שכל כך מזוהות עם ולדימיר: מלאכים, חתולים, מוזות, דגים, זוגות רוקדים – כולם מחוייכים, מספרים סיפור וממתיקים סוד.

‏‎המפגש של ולדימיר עם ה״מלאכים" התרחש לאחר תאונת דרכים קשה, בה כמעט איבד את חייו. מתוך הרגע הזה צמחו להן דמויות חדשות ומלאות הבעה. "דרך המלאכים יוצא כל מה שרע," אמר ולדימיר פעם, "ונשאר רק החיוך״. המלאכים שלו ממשיכים לחייך ולהעלות חיוך גם היום והם חלק בלתי נפרד מהמורשת שלו.

‏‎מעבר ליצירה, ולדימיר היה מורה מסור ואהוב, שהעניק לתלמידים בבית הספר "שחף" שבקיבוץ דגניה הזדמנות לביטוי דרך נגרות וגילוף. הוא פיתח שיטות לימוד ייחודיות והאמין בכוחן של הידיים לתקן לא רק חפצים, אלא גם את הנפש.

‏‎עבודותיו הוצגו בתערוכות בארץ ובעולם. הוא פעל כשליח בקייב, לימד קרמיקה במחנות קיץ בארה"ב והרבה לעסוק גם באהבתו השניה, צילום: סופי אזבל

"פסיפס" - 1.9-31.10 טל ויסברון

תערוכת פסיפס

של תלמידי החשמליה סטודיו לאמנות.